רוצה הביתה

מגיעה לכיתה שלו ושוב הוא שם, מאחורי השולחן שתחום בשני כסאות. זו פינה שמצאו לו בכיתה, שמצליחה להרגיע אותו ברגע של סערה רגשית. המחנכת ניגשת ומסבירה והוא מסתכל עליי. לא מצליחה להבין מה המבט הזה אומר. הפעם אין חיוך שאומר לי: “תראי, השתוללתי, השתובבתי אז אני כאן לומד את חוקי הכיתה”. אלו הם ימים קצת סוערים שלו. קולות מוזרים, דיאטה יזומה מצדו, לא רוצה לצאת מהבית, רוצה בעיקר שקט ולהיות לבד. למה? רק הוא יודע.

אני ניגשת אליו בשקט, שומעת בדרך אליו מהמחנכת באילו דרכים “הבהיר” לה שאינו מסוגל להתמודד עם הפעילויות השגרתיות. אני יודעת שקשה לו עכשיו. הן (הצוות) יודעות בתקופות כאלה להיות רגישות ולדרוש פחות. לא להקשות עליו יותר מדי. הוא מסתכל עליי חזרה, יושב בכסאו כמעט שלא זז ונראה קצת מותש.

אני שואלת אותו, ” הי, מה נשמע?” אבל הוא לא עונה לי. אני מבקשת את האייפד (באייפד שלו הוכנסה אפליקצית תמונות וסמלים שילדי תקשורת רבים נעזרים בה. יש בה מגוון של תמונות וסמלים שבעזרתם הוא יכול להצביע על רגש, רצון או פעילות מבלי שיתבקש לומר אותם במילים כי מילים הם אמצעי לא טריוויאלי בכלל לילדים רבים על הספקטרום כדי להביע את עצמם).

כבר יודעת שלבד הוא לא יצליח לתת לי תשובה וזוכרת שמשום מה לרוב הוא בוחר שלא להיעזר באייפד. אני יודעת שהן ניסו קודם לכן, בעזרת התמונות, להוציא ממנו תחושות אבל אני מחליטה שגם אני חייבת לנסות. אנו מגישות לו את האייפד ומבקשות שוב: “תגיד לנו מה אתה מרגיש? מה קרה?” והוא, במיומנות שלא תואמת את תדירות השימוש שלו בכלי הזה לוחץ ברצף ובקצב מהמם:

1. 2.  3. 4.

לתוך התדהמה שלי, נוכח ההחלטה שלו להשתמש באותו הרגע בתמונות, פרצו להן הדמעות בעיניים ואיימו להסגיר את עוצמת הרגשות שלי שעלתה מאפס למאה באותו הרגע. נלחמתי לעצור אותן כדי שלא יפרש את התחושות שלי אחרת אבל הדמעות כבר צפו להן בעיניים. לא יודעת אם מהאושר על היכולת שלו להביע את עצמו כל כך יפה (זו הייתה תחושה של פריצת דרך ביכולת שלו לנהל איתי שיח שהוא לא פונקציונלי שגרתי), או מהחמלה שהרגשתי באותו רגע על הקושי שלו לבטא את מה שהוא מרגיש ועל כך שהיה בהישרדות כל הבוקר. השתדלתי שלא לחשוב על הזמן שלוקח לו ולילדים כמוהו להרגיע את עצמו ולבטא את תחושותיו בדרך כלשהי, על מה שהם עוברים בינם לבין עצמם עד שמצליחים להבין אותם ועל השאלה מתי ולמה הוא מחליט בנקודה מסויימת שהוא “מדבר” ומסביר את עצמו כדי לקבל את מבוקשו.