אומרים שמים מאד מרגיעים, שיש להם את היכולת הזו עבור כל אחד, במיוחד עבור אלה שקשה להם. “שהייה בסביבת מים, התבוננות במים זורמים, קולות של פכפוך מים – כל אלה מייצרים חוויה של “מוכרות” (בשונה מזרות) עבור המוח. השדר והחוויה העולים במוח בתיפקוד blue mind – אני מכיר את התנועה, הקולות והמראות, זה מקום בטוח עבורי…”
נשארנו שם, עומדים האחת לצד השני. אני מנסה לאחוז בך, להרגיע, להבטיח שיהיה בסדר ושאין מה לדאוג כי אני, אמא שלך, תמיד אוהבת, תמיד עוזרת ושומרת. מבינה את מה שעיניך מבקשות ממני ויודעת לקרוא את המחשבות שרצות לך בראש. אני יודעת. אתה לא רוצה להיות כאן כרגע, בים הכחול והגדול הזה.
בסוף השבוע, שעות הערב הן הזמן האופטימלי בשבילנו להגיע לים. אתה נהנה ומשתחרר עד כדי רצון להיות עצמאי במים, מבלי שניגע בך, מבלי אמצעי הגנה למרות שאינך יודע לשחות. בעבר, נאלצנו לעמוד משני צידיך ולשמור עליך, שלא תתרחק לעומק, שלא תיסחף עם הגלים ולא תצליח לעמוד על רגליך, שלא תיפול ותאבד את כיוון היציאה מהמים כי לעיתים אינך מסוגל להתמצא בכיוונים או להרגיש את גופך במקום בו אתה נמצא.
הפעם, למרות שהגענו לחוף המוכר, ראיתי כמה קשה לך ללכת על החול שבעבר אהבת להתפלש בו, להיכנס למים שבעבר היינו צריכים להגן עליך מפניהם, התקשית ליהנות מהרוח הנעימה. היא רק העצימה באוזניך את רעש הגלים. ראיתי שניסית להיכנס למים למרות שהיה לך קשה וכשהסתכלתי עליך היה נראה לרגעים שאתה מצליח ליהנות. אבל ברגע שיצאנו החוצה להפסקה קלה לא הצלחת לעמוד בלחץ.
ביקשת להיות לבד, זעקת לשקט וכל האנשים שעמדו מסביב התבוננו בך צועק ומתפתל ולא הבינו אותך. הם רק שמעו וראו את הרעש,המשיכו הלאה ואתה ואני נשארנו באמצע, עומדים האחת לצד השני.
הבנתי די מהר שלא אהיה מסוגלת לבקש ממך להמשיך ולנסות להתמודד אז עזבנו בהליכה מהירה. למזלנו החניה הייתה קרובה, נכנסנו לרכב ונסענו הביתה . בדרך הצצתי בך במראה, היית שקט והבטת החוצה. חייכתי אל החיוך עם הגומות המדהימות שלך כי אי אפשר היה שלא. כזה אתה כשמגיעים הביתה, לחדר עם הפינה הפרטית שלך, לחוף המבטחים בו השליטה על הרעש והשקט היא כולה שלך.
הבטת בי והרגשתי שעיניך אומרות לי תודה. תודה שהקשבתי לך והבנתי. הבטתי אליך חזרה, מחייכת, בשביל זה אני כאן. השארתי אותך לבד עם עצמך. ככה הרגיש לי שאתה צריך. ורק חשבתי לעצמי שוב כמה חבל… חבל בשביל כל אותם האנשים שעמדו שם סביב, ששמעו וראו רק את הרעש. חבל שהם לא כאן עכשיו כדי לראות גם את הקסם והיופי שבך.
2 מחשבות על “מים ושקט”
כל פעם מחדש כשאני קוראת פוסטים שאת מעלה, את כל כך מרגשת אותי.
דרך הפוסט ובלי מילים מפורשות, מרגישים את האהבה שלך.
חיזקי ואימצי.
תודה רבה רבה. שתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת…